איך הכל התחיל 

ביולי 2009, הלכו עודד וייס ואברהם חיון לשכונה בקריית גת. הם הקימו מדורה, שמו קפה וחיכו. לאחר זמן מה הגיעה קבוצה של שבעה נערים שהסתובבו ברחוב בשעות הלילה לברר מי הם ה"זרים" שנכנסו אליהם לשכונה. עודד ואברהם אמרו לנערים שהם מעוניינים לעזור לאנשים הכי נזקקים בשכונה, אבל הם לא מכירים את השכונה. הם צריכים עזרה. התחיל שיח על מי זקוק לעזרה ולאיזו עזרה הם זקוקים. נקבעה פגישה לשבוע שאחרי – שבו כבר הוקמה הסיירת – במבצע מיוחד וחשאי חולקה שקית מזון למשפחה שהנערים איתרו ובחרו.

וכך הכל התחיל....

הבסיס הרעיוני של תפיסת ההפעלה של סח"י הינו שחלוקת המזון הינה כלי לנתינה, שדרכו בני הנוער מרגישים משמעותיים ופותחים את ליבם אל המבוגרים שסביבם. עודד הגה את הרעיון בזמן שעבד בכפר הנוער 'קדמה'. הוא דיבר עם הנערים על משפחות רעבות. תגובתם הייתה: 'אנחנו צריכים לעזור למשפחות האלה. מה אנחנו יכולים לעשות?' וכך הם החלו לחלק יחד מזון. הפעילות נעשית בשעות הקטנות של הלילה, בדרך של 'מתן בסתר' - חלוקת חבילות מזון לפתחי בתיהן של המשפחות, ללא ידיעתן. באווירה האינטימית שנוצרת, מתגלים תכנים עמוקים ואישיים מעולמם של בני הנוער המשתתפים. הפעילות הלילית, ה'מחתרתית' פותחת צוהר לעולמם הפנימי של הנערים ומאפשרת להם לחלוק עם דמויות חיוביות את עולמם האישי.