בשנת 2009, עודד וייס ואברהם חיון הגיעו למגרש כדורסל בקריית גת בלילה עם פק"ל קפה
ומחצלת, הדליקו מדורה וחיכו לנערים משוטטים שיעברו בפארק.
לאט לאט התחילה להתקבץ חבורת נערים ששאלה בחשדנות מה הם מחפשים שם. אברהם ועודד אמרו
להם שיש הרבה משפחות נזקקות שצריך לעזור להן בשכונה, אבל אין מי שמכיר את השכונה כמו
הנערים האלה – ואולי הם יכולים לסייע למצוא אותן? משהו בעיניים של הנערים נדלק. מישהו
ראה את הטוב שבהם. בשבוע שלאחר מכן הם הגיעו שוב – עם רשימת כתובות של משפחות נזקקות.
בהמשך הם כבר נפגשו באופן קבוע וחילקו להן מזון בסתר.
זה הרגע שבו נולד סח"י – סיירת חסד ייחודית.
מאז הודלקו אלפי מדורות בסח״י, בסיירות חסד שהוקמו בכל הארץ – שבכולן אותו ניצוץ ואותה
גישה חינוכית: הנתינה משנה את החיים של הנותן ושל הקהילה.
הגישה החינוכית
הבאר – בלב המודל החינוכי של סח"י
"וְהַבּוֹר רֵק, אֵין בּוֹ מָיִם" (בראשית ל"ז, כ"ד). חז"ל שואלים: אם אין בו מים,
מדוע צריך לומר שהבור ריק? ומשיבים: "מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו".
תלמוד בבלי, שבת כ"ב ע"א
זה הרעיון שבלב המודל החינוכי של סח"י: באר לא נשארת ריקה. אם לא ממלאים אותה
במים (המשולים לחסד), משהו אחר יתפוס את מקומם. בסח"י אנו מאמינים בטוב ובפוטנציאל הטמונים בכל נער
ונערה, ורואים בהם שותפים שווים. תפקידנו אינו להתמקד במה שחסר להם, אלא לתת להם את
ההזדמנויות והכלים למלא את ה"באר" שלהם בחסד.
הנתינה היא לב הפעילות וגם הכלי החינוכי ליצירת שינוי חיובי — אנו מאמינים
שהנתינה משפיעה על הנותן לא פחות מאשר על המקבל, מאפשרת לו להתמלא בתחושות
של שייכות, זהות, מסוגלות ומשמעות, ויוצרת חברה אכפתית וטובה יותר.
סח"י הוא ארגון חוצה מגזרים. משתתפים בו נערים ונערות חילונים, דתיים,
חרדים, עולים מאתיופיה ומברית המועצות לשעבר וילידי הארץ. הפעילות
מתקיימת בשכונות, בערים, במושבים, בקיבוץ, בכפרי נוער, בבתי ספר ובמרכז
קליטה לעולים חדשים.
בבסיס העשייה שלנו אנחנו מאמינים שהנתינה היא הדרך הטבעית לייצר אחדות בין כל חלקי
החברה.
"לא משנה מה הדעה, לא משנה מה העדה — אני אחיך, אל תשכח."
פרויקט "אני אחיך"
מפת הפעילות
סח"י פועל בכל רחבי הארץ — מקריית שמונה ועד אילת. עברו על הרשימה או
לחצו על נקודה במפה לפרטים.
45
יחידות פעילות ברחבי הארץ